הפונקציות העיקריות של המתג כוללות כתובת פיזית, טופולוגיית רשת, בדיקת שגיאות, רצף פריימים ובקרת זרימה. נכון לעכשיו, למתג יש גם כמה פונקציות חדשות, כמו תמיכה ב-VLAN (רשת מקומית וירטואלית), תמיכה בצבירה של קישורים, ולחלקן יש אפילו פונקציה של חומת אש.
בנוסף לחיבור אותו סוג רשת, המתג יכול למלא גם תפקיד של חיבור בין סוגים שונים של רשתות (כגון Ethernet ו-Fast Ethernet). מתגים רבים כיום יכולים לספק יציאות חיבור מהירות התומכות ב-Fast Ethernet או FDDI וכו', לחיבור מתגים אחרים ברשת או מתן רוחב פס נוסף לשרתים קריטיים שצורכים כמות גדולה של רוחב פס.
באופן כללי, כל יציאה של המתג משמשת לחיבור קטע רשת עצמאי, אך לפעמים על מנת לספק מהירות גישה מהירה יותר, אנו יכולים לחבר ישירות כמה מחשבי רשת חשובים ליציאה של המתג. בדרך זו, לשרתים מרכזיים ולמשתמשים חשובים ברשת יש מהירויות גישה מהירות יותר ותומכים בזרימת מידע גדולה יותר.
פונקציית למידה: מתג ה-Ethernet לומד את כתובת ה-MAC של המכשיר המחובר לכל יציאה, וממפה את הכתובת עם היציאה המתאימה ומאחסן אותה בטבלת כתובות ה-MAC במטמון המתג.
סינון העברה: כאשר כתובת היעד של מסגרת נתונים ממופה בטבלת כתובות ה-MAC, היא מועברת ליציאה המחוברת לצומת היעד במקום לכל היציאות (אם מסגרת הנתונים היא מסגרת שידור/רב-שידור, היא מועברת ל- כל היציאות).
חיסול לולאה: כאשר המתג כולל לולאה מיותרת, מתגי Ethernet נמנעים מלולאות דרך פרוטוקול Spanning Tree תוך מתן אפשרות לנתיבי גיבוי.
למידה: מתג ה-Ethernet מבין את כתובת ה-MAC של המכשיר המחובר לכל יציאה, וממפה את הכתובת עם היציאה המתאימה ומאחסן אותה בטבלת כתובות ה-MAC במטמון המתג.
העברה/סינון: כאשר כתובת היעד של מסגרת נתונים ממופה בטבלת כתובות ה-MAC, היא מועברת ליציאה הסמוכה לצומת היעד במקום לכל היציאות (אם מסגרת הנתונים היא מסגרת שידור/רב-שידור, היא מועברת לכל הנמלים).
